בקע זה מצב בו  איבר או רקמה בולטים דרך נקודה חלשה או פתח בשריר שמסביבו או ברקמת החיבור. מצב זה עשוי לגרום לבליטה או נפיחות גלויה באזור הפגוע, לכאבים ולאי נוחות. בקעים יכולים להתרחש בחלקים שונים של הגוף, כמון הבטן, המפשעה או הסרעפת והמיקום והסוגים הספציפיים שלהם ישפיעו  על התסמינים, על אפשרויות הטיפול ועל הסיבוכים הפוטנציאליים. 

אז למה זה קורה?

1. חולשה בדופן הבטן: שרירי הבטן והרקמות עלולים להיחלש עם הזמן עקב גורמים כמו גיל, פציעה, ניתוח או עומס חוזר על האזור. חולשה זו יכולה ליצור פתח שדרכו יכולים לבלוט איברים או רקמות.

2. חולשה מולדת: לחלק מהאנשים יש נטייה טבעית לבקעים עקב חולשה מולדת (הקיימת בלידה) בדופן הבטן או ברקמות החיבור.

3. לחץ מוגבר בבטן: פעילויות או מצבים המגבירים לחץ בבטן יכולים לתרום להתפתחות בקע. זה יכול לכלול הרמה כבדה, שיעול או התעטשות מתמשכים, השמנת יתר, הריון או מאמץ במהלך יציאות.

4. חתכים ניתוחיים קודמים: ניתוחים הכוללים חיתוך בדופן הבטן עלולים להחליש את הרקמה ולהגביר את הסיכון להיווצרות בקע במקום החתך. אלה ידועים בשם בקע חתך.

סוגי הבקע העיקריים

בקע מפשעתי: זהו סוג הבקע הנפוץ ביותר, המופיע באזור המפשעה. זה קורה כאשר חלק מהמעי או רקמת הבטן דוחפים דרך נקודה חלשה בתעלת המפשעתי.
בקע עצם הירך: בדומה לבקע מפשעתי, בקע עצם הירך מופיע גם באזור המפשעה. עם זאת, זה קורה למטה למטה, ליד הירך העליונה, כאשר רקמה בולטת דרך תעלת הירך.
בקע טבורי: בקע מסוג זה קורה כאשר המעיים או רקמת השומן בולטים דרך דופן הבטן ליד הטבור (טבור). זה נראה לעתים קרובות אצל תינוקות אבל יכול להופיע גם אצל מבוגרים.
בקע חתך: בקע מסוג זה מתרחש במקום של חתך ניתוחי קודם. זה קורה כאשר רקמה דוחפת דרך אזור מוחלש בדופן הבטן שבו נעשה החתך.
בקע היאטלי: בניגוד לסוגים הקודמים, בקע היאטלי מופיע בבטן העליונה. זה קורה כאשר חלק מהקיבה דוחף דרך שריר הסרעפת לתוך חלל החזה דרך ההפסקה (פתח בסרעפת).
בקע אפיגסטרי: בקע מסוג זה מופיע באזור האפיגסטרי, שהוא האזור שבין הטבור לחלק התחתון של צלע. זה קורה כאשר רקמת שומן דוחפת דרך דופן הבטן, וגורמת לבליטה קטנה.

בקע ספיגליאני: בקע ספיגליאני פחות נפוץ ומופיע לאורך קצה שריר הבטן הישר, שנמצא בצד הבטן. הם בדרך כלל מופיעים כבליטה גלויה ולעתים קרובות קשורים לכאב.

לעיתים יש המתלוננים על כאב או אי נוחות במפשעה ובבדיקה הגופנית לא ברור אם יש קילה. במצב זה יופנה המטופל לבדיקת אולטרא סאונד של המפשעות.

במידה ובאולטרסאונד מתגלה קילה ואין הסבר אחר לאי הנוחות במפשעות ההמלצה הרפואית היא לנתח, במיוחד אם המטופל הוא ספורטאי. ההכנה לניתוח כוללת קבלת היסטוריה רפואית מדויקת, בדיקה גופנית, בדיקות דם, צילום חזה, וא.ק.ג.

הגישות לטיפול בבקע 

הטיפול הטוב ביותר לתיקון בקע תלוי בגורמים שונים כגון סוג הבקע, גודלו, מיקומו והבריאות הכללית של האדם. קיימות  שתי גישות העיקריות לתיקון בקע.
הגישה הראשונה מדברת על טיפול לא כירורגי ובה אפשר לנקוט במקרים  שהבקע קטן או אסימפטומטי. על פי גישה זאת הרופא ימליץ ​​על מעקב אחר הבקע ויישום שינויים באורח החיים כדי לנהל את הסימפטומים. שינויים אלו עשויים לכלול הימנעות מהרמה כבדה, שמירה על משקל תקין ואימוץ מכניקת גוף נכונה.
הגישה השנייה מדברת על התערבות כירורגית והיא מומלצת למצבים בו הבקע  סימפטומטי, גורם לכאב או בסיכון לסיבוכים. הגישה הכירורגית עשויה לכלול אחת מהטכניקות הבאות:

תיקון פתוח: בגישה מסורתית זו, המנתח מבצע חתך סמוך לאתר הבקע, דוחף את הרקמה הפורצת בחזרה למקומה, ומתקן את דופן הבטן המוחלשת באמצעות תפרים, רשת או שניהם.

תיקון לפרוסקופי: טכניקה זעיר פולשנית זו כוללת שימוש בלפרוסקופ (צינור דק עם מצלמה) וכלים כירורגיים מיוחדים לתיקון הבקע. המנתח מבצע חתכים קטנים, מחדיר את הלפרוסקופ כדי להמחיש את האזור, ומשתמש ברשת או בתפרים כדי לחזק את הרקמה המוחלשת.

תיקון רובוטי: בדומה לתיקון לפרוסקופי, ניתוח בסיוע רובוטי משתמש במערכת רובוטית המופעלת על ידי המנתח כדי לבצע את התיקון בדיוק ובמיומנות משופרים.

בחירת הטכניקה הניתוחית תלויה בנסיבות הספציפיות ובמומחיות המנתח. גורמים כמו גודל ומיקומו של הבקע, בריאות המטופל והעדפת המנתח ישפיעו על ההחלטה על הגישה המתאימה ביותר. בסופו של דבר, חיוני להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות כדי לקבוע את אפשרות הטיפול הטובה ביותר לתיקון בקע בהתבסס על המצב הייחודי של האדם. הם יעריכו את הבקע ויספקו המלצות מותאמות אישית לתוצאות מיטביות.